התובנות התיאולוגיות ההשוואתיות המוצגות כאן מאירות מספר נושאים אוניברסליים על פני נופים תרבותיים ודתיים שונים, תוך התמקדות בחיפוש האנושי להבנת האלוהי, טבע הקיום והדרכה מוסרית. להלן פירוט של התובנות הללו:
הדגשה של הקוראן: הגישה של הקוראן לאסכטולוגיה עוסקת יותר בהתנהגות מוסרית והכנה לחיים שלאחר המוות מאשר במתן לוחות זמנים נבואיים מפורטים. ניתן לראות זאת כאמצעי הגנה מפני ניצול פוליטי של טקסטים דתיים, תוך מיקוד של מאמינים בחיים צדיקים במקום להיות מוסחים על ידי תרחישים ספקולטיביים של סוף הזמן. העיקרון הדומה ל"שלוש המסננות" של הזן בודהיזם מהדהד עם תורות האיסלאם על מוסר הדיבור והפעולה, תוך שימת דגש על אמת, טוב ותועלת.
ציונות וציונות נוצרית: היישום הפוליטי של נרטיבים דתיים כמו עמלק בהקשרים מודרניים או הפרשנות הציונית הנוצרית לנבואות המקרא מראים כיצד תיאולוגיה יכולה להצטלב בפוליטיקה, ולעתים מובילה לתוצאות שנויות במחלוקת. דוגמאות אלו ממחישות את הצורך בפרשנות קפדנית והקשרית של טקסטים דתיים כדי למנוע את השימוש בהם ככלים לאג'נדות פוליטיות.
ניתוח זה לא רק מדגיש את המאמץ האנושי המשותף להבין את האלוהי, אלא גם משמש כסיפור אזהרה לגבי פרשנות ויישום של תורות דתיות במרחב הציבורי. זה מדגיש את ההכרח של תיאולוגים, חוקרים ומאמינים לעסוק בתיאולוגיה השוואתית מתוך עין לטפח שלום, הבנה ושלמות מוסרית במקום פילוג או מניפולציה.